כשהתור שלי מגיע וכולם לרגע חושבים עלי משהו זז בי בשקט, וכשמגיע התור הבא ואני חושב עליך, אני מבין את השוני בינינו, שלחוויה האנושית מגוון תחושות שונות לאותה סיטואציה. וכך מתור לתור משתחררים פתילים, כי מותר לבחור מבפנים , להיות הגוונים המיוחדים שאתה, וזה קסם שאנחנו דומים ושונים כל כך, וכיף להיות הפאזל האנושי הזה שבו לכולם יש מקום בלי לדחוף.